אין להכנע לגחמות הועדה המקומית

אין להכנע לגחמות הועדות המקומיות, הלוקות לא אחת בהערכת יתר של סמכויותיהן. הדרך לועדת הערר קצרה וישרה, ולא אחת תביא לשינוי החלטת הועדה המקומית.
 
רבים מבוני ארצנו, המבקשים כי דרכם לקבלת היתר בניה תהיה קלה וקצרה, בוחרים לא אחת לבנות בהתאם לתכנית התקפה החלה על המגרש, ולבקש להוציא היתר בניה אשר אינו כולל כל בקשה שהיא להקלה ו/או כל שינוי, ולו מזערי, מהתכנית התקפה. כך, נהוג לחשוב, תהא הדרך אל היתר הבניה המיוחל קלה וקצרה, ולא יפתח הפתח להתנגדויות העלולות להביא להמשכות הליכי התכנון ולדיונים משפטיים מתמשכים בפני ועדת הערר ובפני בית המשפט, שכן, כידוע, שעה שהבקשה להיתר תואמת את התכנית התקפה, מחובתה של הועדה המקומית לאשרה.

לא כך סוברות ועדות מקומיות, הנוטות לעיתים להפריז בהערכת סמכויותיהן, לא אחת טועות לחשוב כי סמכויותיהן עולות על אלו המוקנות להן מכח החוק, ודוחות בהחלטותיהן בקשות להיתרי בניה התואמות את התכניות התקפות. החלטות אלה מבוטלות לא אחת ע"י ועדות הערר המחוזיות לתכנון ולבניה, אשר חזרו וקבעו כי פגיעה באפשרות לבנות על פי הוראות התכנית מהווה פגיעה בזכות הקניין.
הועדה המקומית לתכנון ולבניה טבריה דחתה בקשה מינורית לפתיחת דלת ותוספת בנייה של 4 מדרגות לחצר, התואמת את התכנית התקפה ובניגוד להמלצת מהנדס הועדה, בטענה כי הבקשה "מכערת את חזית הבניין". ועדת הערר קיבלה את הערר אשר הוגש על החלטת הועדה המקומית והורתה לה לתת את ההיתר המבוקש. בהחלטתה קבעה ועדת הערר כי לא מדובר בעיצוב אדריכלי בעל ערך המצדיק פגיעה בזכות העורר לעשות שימוש מיטבי בקניינו, וביקרה את החלטת הועדה המקומית תוך שהיא קובעת כי לא ניתן נימוק ראוי לדחיית הבקשה משיקולי חזות בניגוד לעמדת הגורמים המקצועיים. (ערר (צפון) 110/13)

אף החלטתה של הועדה המקומית לתכנון ולבניה שומרון לדחות בקשה להיתר בניה ליורט (מבנה בסגנון אוהל מונגולי) בוטלה ע"י ועדת הערר. הועדה המקומית סרבה לתת היתר למבנה, העומד בהגדרה של בניין לפי החוק ובדרישות אחרות למתן היתר, ואשר התכנית התקפה אינה קובעת כל מגבלה על חומרי הבניה ו/או דרישה עיצובית כלשהי. הועדה המקומית נימקה החלטתה בכך שנדרשת למבנה תחזוקה לאורך שנים וכי המבנה אינו משתלב ואינו מתאים לסביבה. ועדת הערר ביטלה את החלטת הועדה המקומית והורתה לתת היתר למבנה המבוקש. ועדת הערר קבעה כי אין מקום להגביל או לאסור בניה בחומרים פחות מקובלים, וכן, "נשגב מבינתנו מה טעם מצאה הוועדה המקומית לאסור דווקא מבנה מונגולי מחומרים המקובלים בכל העולם בעלי תו תקן ישראלי אשר במהותם מהווים "בניה ירוקה"". (ערר (חיפה) 122/13).

הועדות המקומיות אינן יכולות לפגוע בזכויות המוקנות כדין מכוחן של תכניות תקפות.
כאשר הבקשה תואמת תכנית יש להתירה, וסמכות הועדה המקומית הינה בעניין זה "סמכות חובה". כל פגיעה ומגבלה על אפשרות מימוש בניה, כאשר תכנית המתאר מאפשרת זאת, צריכה להיות מצומצמת בהיותה מגבלה על הזכות לממוש הקניין.