קנס בגובה כפל שווי הבניה - גם בבנייה למגורים עצמיים

הרשעה בגין בניה ללא היתר, גם כאשר מדובר בבנייה לצורך מגורים פרטיים, לרבות הרחבתו של בית מגורים קיים, עלולה להביא לחיוב בקנס בגובה כפל שווי המבנה הבלתי חוקי.

הטלתם של קנסות בגין בניה לצרכים מסחריים ללא היתר ידועה, כמו גם נטייתם של בתי המשפט להחמיר בענישה ולהטיל קנסות גבוהים בגין עבירות אלה (קנס בגובה 15,000,000 ₪ הוטל על ביצוע עבירות בניה ושימוש ללא היתר בצומת ירקונים בפתח תקוה).

לאחרונה אישר בית המשפט העליון הטלת קנס בגובה כפל שווי הבניה גם במקרים בהם מדובר בבנייה לצורך שימוש עצמי למגורים פרטיים.

על בניית תוספת של 60 מ"ר בקומת הגג של בית מגורים בשכונת רמת ישראל בתל-אביב הטיל בית המשפט קנס בגובה 480,000 ₪! בית המשפט העליון קבע כי אף ששיעור הקנס הוא על הצד הגבוה, אין בכך חריגה ממדיניות ענישה ראויה (רע"פ 1704/14 דוד סדן נ' עיריית תל אביב, מיום 13.4.14). באותו מקרה, הוערך שוויה של הבניה הנוספת ב-700,000 ₪, ולצורך מתן גזר הדין הועמד השווי על סכום של 455,000 ₪, תוך מתן ביטוי לכך שהמבנה נבנה שלא כדין.

בית המשפט קבע כי שאיפתם של בעלי הנכס היתה להשיג יתרון כלכלי באמצעות פעילות בלתי חוקית, ולכן הצדיק ענישה כלכלית אשר תסכל זאת. כך, אף לאור העובדה כי הבניה נעשתה לצורך מגורי המשפחה (אמו וילדיו של הבונה), תוך התחשבות בית המשפט במצבה הכלכלי של המשפחה, ואף כי בעת מתן החלטתו של בית המשפט העליון כבר ניתן היתר בניה בעבור תוספת הבניה האמורה.

הקנס בגובה כפל שוויו של המבנה או של התוספת למבנה, שהוקמו ללא היתר, מוטל מכוחו של סעיף 219 לחוק התכנון והבניה על מי שהורשע בעבירה של בניה ללא היתר. מטרתו של הקנס הינה, בין השאר, להוות סנקציה כלכלית כבדת משקל אשר נועדה למנוע התעשרות שלא כדין כתוצאה מביצוע עבירה, לגרום לעבריין לחוסר כיס ניכר, ולהוות גורם הרתעה מפני ביצוע עבירות בניה על-ידי הפיכתן לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית.
במידה ובית המשפט לא הטיל את הקנס במסגרת ההליך הפלילי, רשאית הועדה המקומית לתבוע אותו מן הנאשם במסגרת הליך אזרחי. הקנס לא יוטל אם המבנה אשר נבנה ללא היתר נהרס לפני מתן גזר הדין.

בהטלת הקנס על הבניה שלא כדין בית המשפט אינו כבול לסעיף 219 לחוק התכנון והבניה, והוא רשאי להטילו אף מכוחו של סעיף 63 לחוק העונשין, המתיר להטיל קנס בגובה פי 4 משווי טובת ההנאה שהושגה על ידי העבירה על מי שהורשע בה.
כאשר מדובר בבניה שלא כדין, טובת ההנאה כתוצאה מביצוע העבירה היא השבחת הנכס. אין חשיבות האם השבחה זו מומשה במלואה (מכירת הנכס) או בחלקה (השכרתו).

קנס המוטל על בניה שלא כדין מכוחו של חוק העונשין עשוי להיות בגובה שהוא פי 4 משווי עליית ערכו של הנכס כתוצאה מהבניה ללא היתר. 

על פיצול דירת מגורים הוטל קנס בגובה 150,000 ₪ (בנוסף על 70,000 ₪ היטל השבחה) (רע"פ 4679/10 שמשון נ' עיריית ת"א). על פתיחת כניסות נוספות לבית מגורים והעברת מרפאת שיניים מקומת הקרקע אל המרתף, ושימוש בחלק מקומת הקרקע ליחידת דיור נפרדת, הוטל קנס בגובה 50,000 ₪ (תוב (רמ') 47071-10-10 מדינת ישראל נ' צוקרמן, 2.1.14).

אין להקל ראש בעבירות בניה. על המוסיף לבית מגוריו בניה ללא היתר ומורשע בגינה, אף אם בסופו של יום מוצא לבניה זו היתר, להיות ער לקנסות הכבדים בהם הוא עלול לשאת כתוצאה מהקדמת ה"נעשה" ל"נשמע".