תמ"א 38 גוברת על מדיניות עירונית

בית המשפט לעניינים מנהליים קבע כי הועדה המקומית בתל אביב אינה יכולה לשלול באופן גורף זכויות מכוחה של תמ"א 38 על סמך מדיניות בלבד

בית המשפט דחה עתירה של הועדה המקומית בתל אביב, במסגרתה התבקש לבטל החלטת ועדת הערר אשר דחתה את מדיניותה התכנונית של הועדה המקומית לרחוב אבן גבירול, מדיניות השוללת באופן גורף זכויות מכוחה של תמ"א 38 לתוספת של 2.5 קומות מעל לבניין קיים.

על סרובה של הועדה המקומית לאשר את כלל הזכויות מכוחה של תמ"א 38 (בקשה להיתר לתוספת של 2.5 קומות), ונכונותה לאשר קומה וחצי בלבד, הגישה חברת התחדשות אורבנית יזום ונדל"ן בע"מ, באמצעות עו"ד עפר טויסטר, ערר לועדת הערר המחוזית.

ועדת הערר קיבלה את הערר וקבעה כי אינה מקבלת את מדיניותה של הועדה המקומית השוללת קומה מכוח מדיניותה, וכי מדיניותה של הועדה המקומית המפחיתה זכויות מכוח התמ"א לשם עידוד הריסת הבניין הקיים והקמתו מחדש, נוגדת את רוח התמ"א.

על החלטתה זו של ועדת הערר עתרה הועדה המקומית ת"א לבית המשפט.

בית המשפט קבע כי אין בכוחם של שיקולים תכנוניים אשר אינם מעוגנים בתוכנית מתאר למנוע העתרות לבקשה להיתר בניה המעוגנת בתכנית מתאר תקפה (תמ"א 38). בית המשפט הוסיף וקבע כי מסמך מדיניות אינו חזות הכל ומעמדו כשל "הנחיות פנימיות", אשר אף הרשות אינה מחוייבת להן באופן מוחלט. עת"מ39846-10-14 הועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב נ' ועדת הערר המחוזית, כב' השופט מאיר יפרח) 

החלטת בית המשפט בעלת משמעות דרמטית בכל הנוגע ליישומה של מדיניות תכנונית של ועדות התכנון השונות אשר אינה מעוגנת בתכנית סטטוטורית, ויש להניח כי צפויות התפתחויות תכנוניות ו/או משפטיות

בעניינה.

 

מדיניותה של עיריית פתח תקוה למנוע היתרי בניה מכוחה של תמ"א 38 עד להשלמתו של הליך תכנוני נדחתה אף היא על-ידי ועדת הערר המחוזית

הועדה המקומית בפתח תקוה סרבה לבקשה להיתר בניה להריסה ובניה מחדש מכוחה של תמ"א 38 היות ובסביבה המיידית קיים פוטנציאל עצום של הגדלת הצפיפות בעקבות מימוש נרחב של תמ"א 38 ותוכניות אחרות של התחדשות עירונית, אל מול מצאי לא מספיק של מבני ציבור ושטחי ציבור פתוחים, ותוך העמסה כבדה על תשתיות עירוניות ותנועתיות.

הועדה המקומית קבעה כי הצורך בחיזוק המבנה הקיים אינו מצדיק את אישור הבקשה כפי שהיא.

ועדת הערר קבעה כי הועדה המקומית אינה רשאית לעצור את כל יישומי התמ"א ברחבי העיר פתח תקוה עד שיסתיים הליך תכנוני אותו היא מבקשת לקדם.

כאשר מדובר בבקשה צנועה מבחינת הזכויות המוספות, והבניין משתלב בסביבתו, אין זה סביר לדחות את הבקשה בשל שיקול פרוגרמתי כללי. יחד עם זאת, קבעה ועדת הערר כי ההיבט הפרוגרמטי הכרוך בבדיקה מעמיקה הינו שיקול רלוונטי אותו יש לבדוק, ובחינתו הכוללנית עשויה לתת ביטויה במסגרת תכנית שתכין הועדה המקומית לפי סעיף 23 לתמ"א.

ועדת הערר המליצה כי בהתחשב בהתחדשות הנדרשת ובמצבה של שכונת מחנה יהודה, על הועדה המקומית לבחון את אופן ניצול הזכויות מכוח התמ"א כמנוף לפיתוח השכונה במסגרת תכנית לפי סעיף 23 לתמ"א, וכי הקפאתה של השכונה במצבה הנוכחי עומד בניגוד לאינטרס התכנוני, והינה בניגוד לאינטרס הציבורי בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. (ערר 124/14 מירב בן אברהם ואח' נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה פ"ת, 27.11.14)