גם נגרר רכב הוא "בניין" ומחוייב בהיתר בניה

האם נגרר רכב, עליו מוצבים מיכל דלק ומשאבת דלק, נחשב ל"בניין"? בית המשפט קבע שכן, והורה על הוצאת צו הריסה כנגד הבניין (?) האמור.

ביישוב חורה שבנגב הוצב נגרר רכב, עליו מיכל דלק גדול מברזל (בשטח של 4 מ"ר) ומשאבה. משך כשנה וחצי עמד הנגרר על מקומו ושימש כתחנת תדלוק. להצבת הנגרר במקום לא התבקש היתר בניה, והשימוש של תחנת תדלוק חרג מהייעוד המותר (חקלאי).

לשם הכרעה בבקשת המדינה למתן צו הריסה לנגרר האמור (בהתאם להוראות סעיף 212 לחוק התכנון והבניה), נדרש בית המשפט לשאלה האם ניתן להגדיר את נגרר הרכב, על מרכיביו, כ"בניין", הגדרה המקנה סמכות לבית המשפט להוציא את צו ההריסה המבוקש. בית המשפט החליט כי מאפייני הנגרר, אשר במצבו אי אפשר היה להמשיך ולהתייחס אליו כאל כלי רכב, דרך השימוש בו ומשך השימוש, העידו כי תכליתו היתה לשמש תחנת תדלוק פעילה, אשר שכנה במקום דרך קבע, ולא כמיכל דלק ריק.

מהו בניין? אילו מתקנים נחשבים כ"בניין", אשר הקמתם/הצבתם מחויבת בהוצאת היתר בניה? סוגייה זו נדונה לא אחת בפסיקה, ומתקנים שונים, אשר אף אם לא חוברו חיבור של קבע לקרקע, נקבעו כעונים על הגדרת "בניין", אשר הצבתו על הקרקע מחויבת בקבלת היתר בניה מאת הועדה המקומית לתכנון ולבניה, על כל הדרישות המתחייבות מכך.

ההלכה היא כי לא ניתן להגדיר מראש, ברשימה ממצה וסגורה, את כלל המקרים אשר יוגדרו כ"בניין". המבחן אשר נקבע ע"י בית המשפט העליון הוא ".. מבחן השכל הישר, או ההיגיון הבריא והפשוט של חיי המציאות".

מאפיינים שונים של המבנה (או מתקן) מסייעים בקבלת החלטה בעניין הגדרתו כ"בניין": מטרת המבנה, מידותיו, דרך השימוש בו, משך השימוש, טיבו וטבעו של המבנה וכד'. כאשר מדובר בכלי רכב נבחן אף האם יש לו רישוי, מנוע או אלמנטים אחרים הדרושים לתפקודו ככזה.

למימד הקביעות חשיבות רבה לחיוב בהיתר בניה. קביעות זו מבחינה, לדוגמה, בין סוכה המוקמת בחג הסוכות לבין סוכך המשמש לקירוי חניית רכב. כך אף לכוונה המלווה את הצבת המבנה, המהווה אף היא אינדיקציה לקביעות. לשילוב בין מימד הזמן והכוונה חשיבות רבה לקביעה האם הצבת המבנה תחשב כהקמה של בניין המחויבת בהיתר בנייה, והשאלות מה היתה כוונת המקים ולכמה זמן הוצב המבנה על הקרקע יקבעו במידה ניכרת האם מדובר בבניין אשר הקמתו מחוייבת בהיתר.

העובדה כי מבנה אינו מחובר דרך קבע לקרקע ע"י בינוי יסודות וכדומה, כמו גם אי חיבורו לתשתיות מים, חשמל ביוב וכדומה, אינה שוללת הגדרתו כבניין אשר להקמתו נדרש היתר בניה. אף לעובדה כי לא נעשה בו שימוש אין משמעות בהקשר זה.

אוטובוס (ללא מנוע וללא רישוי), משאית (ללא רישוי בתוקף) ועגלה אשר הוצבו בשטח חקלאי, לא חוברו לאדמה חיבור של קבע, אך הועמדו במקום אחד משך מספר חודשים, נכנסו להגדרת "בניין"  המחוייב בהיתר בניה. כך נקבע גם ביחס למיכל סולר על משטח פח המונח על רצפה, ללא חיבור לקרקע, לאוהל המקרה בחורף בריכת שחיה בשטח פתוח בתוך בית מלון ולמכולה המונחת על הקרקע ומשמשת לאחסון או למסחר.

אם כך, "בניין" הוא לא רק "בניין", וכל הקמה או הנחה של מתקן על הקרקע צריכה להעשות תוך הקפדה על התאמה לקביעות ופרשנויות הפסיקה בנוגע להגדרתו של "בניין".